פסק-דין בתיק ת"ק 635-11-11

1.         בפני תביעה כספית על סך 13,838 ש"ח בגין נזקים שארעו לרכבה של התובעת מסוג "פיאט" (להלן: "הפיאט"), כתוצאה מתיק שנפל מרכב השייך לנתבעת 1, בו נהג הנתבע 2 (להלן: "הרכב"). בזמנים הרלוונטיים לתאונה היה הרכב מבוטח על ידי הנתבעת 3.

            לטענת התובעת, במועד התאונה נהג בנה בפיאט בכביש 65. בהתאם לעדות הבן הנהג (להלן: "הנהג"), בשעה 21.00 ליד צומת בית רימון, פגעה הפיאט בתיק גדול שהיה מונח על הכביש ואשר בגין החשיכה לא ניתן היה להבחין בו. לטענת הנהג, על התיק הופיעו פרטי הנתבע 2 ובהתאם לתכתובת מייל שצירף, אישר הנתבע 2, כי אכן המדובר בתיק השייך לו. התובע טען כי הנתבע 2 הודיע לו בשיחה טלפונית, כי לא הבחין שהתיק נפל לו מגג  הרכב והסכים לשלם את הנזק. לטענת הנהג, למרות דבריו של הנתבע 2 בשיחת הטלפון, שלח הנתבע 2 חבר מטעמו לקחת את התיק ובעת שהחבר הגיע, הטיח אותו חבר בנהג, כי הנהג גנב את התיק. הנהג סיפר כי בעקבות הנחיית שוטר מסר לאותו חבר את התיק.

            התובעת צרפה חוות דעת שמאית על פיה כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים בסכום של 10,146 ש"ח, ירידת ערך בסך של 612 ש"ח. כן תבעה התובעת פיצוי בגין שכ"ט השמאי, הוצאות משפט, בטלת רכב והוצאות לנסיעות, למשלוח מכתבים, לטלפונים ולהזמנת עדים.

2.         הנתבעים הכחישו אחריותם לתאונה בטענה כי המזוודה של הנתבע 2 נגנבה טרם התרחשות התאונה. לחילופין, טענו הנתבעים כי התאונה ארעה בשל רשלנות הנהג, אשר נסע במהירות רבה, כך שלא הבחין בתיק שהיה מונח על הכביש.

            הנתבעים הכחישו את הנזקים שנתבעו, לרבות ירידת ערך, וכן הכחישו את יתר ההוצאות שנתבעו ואשר לא צורפו ראיות להוכחתן.

3.         בתאריך 18.3.12 העיד נהג הפיאט בפני. נתבע 2 לא התייצב להעיד.

נציגת הנתבעים טענה כי הנתבע 2 לא התייצב לדיון שכן הינו תושב חוץ. הנתבעים שבו והדגישו את רשלנותו של הנהג, אשר לטענתם, לא האט ולא נהג במהירות אשר תאפשר עצירה במרחק הפנסים של רכבו.

            כן שבו הנתבעים על הטענה כי המזוודה נגנבה, עוד בטרם ארעה התאונה, וכי התובע לא זימן עדים מטעמו לתמוך בגרסתו.

            לבקשת הצדדים ניתנה להם שהות להגיע להסדר. אולם, משחלפה התקופה שנקבעה, הובא התיק בפני למתן פסק דין.

דיון:

4.         אמנם נטל ההוכחה במשפט האזרחי מוטל על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". יחד עם זאת, סבורתני כי במקרה דנן, הוכיחה התובעת ברמה הנדרשת כי האחריות לתאונה רובצת על נתבע 2.

            נטל ההוכחה במשפט האזרחי נקבע על פי "הטיית מאזן ההסתברות" ראה ע"א 745/81 זיקרי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589,598:

            " ... דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%...".

            כמו כן, יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות: בעוד נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, מאזן ההסתברויות, הרי שנטל הבאת הראיות הינו החובה המשנית הנלווית לנטל השכנוע. בעוד שנטל השכנוע הינו קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט, הרי שנטל הראיות הוא דינאמי, והוא עשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו (וראה לעניין זה ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, עמ' 8, קדמי "על הראיות" (חלק שלישי, 2003) 1505-1506; ע"א 6160/90 דרוקר נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124).

5.         במקרה דנן, לא הכחישו הנתבעים כי התיק שהיה מונח באמצע הכביש ואשר בו פגעה הפיאט היה תיקו של נתבע 2. גם מוצג ת/1- הפתקית ותכתובת המייל, תומכים במקרה זה בטענה כי המדובר בתיקו של הנתבע 2.

            עוד לא הכחישו הנתבעים כי הנתבע 2 נהג ברכב בזמנים הרלוונטיים, וכן לא הכחישו כי הנתבע 2 נהג ברכב באזור כביש 65, בזמנים הרלוונטיים.

טענתם היחידה של הנתבעים הינה, כי התיק נגנב מנתבע 2 עוד קודם להתרחשות התאונה.

בעניין זה, לא הביאו הנתבעים כל עדות מטעמם. גם אם התובע תושב חוץ, יכלו הנתבעים להזמין להעיד את אותו חבר שבא ליטול את התיק בשמו של נתבע 2. יכלו להציג עדות לתלונה שהגיש הנתבע 2 בגין גניבת התיק, או דיווח למאן דהוא מטעמו, על גניבת התיק.

בהעדר עדות כלשהיא מטעם נתבע 2, ומשלא הוכחש כי נהג ברכב, אני מוצאת להעדיף את הגרסה המסתברת כי התיק נפל מגג הרכב בו נהג. אציין כי טענת הנתבעים כאילו התובעת לא זימנה עדים מטעמה, אינה רלוונטית שכן העדים אותם יכלה התובעת לזמן, הם אותם שוטרים אשר הנהג סיפר כי התלוו אליו לבדוק את התיק לאחר התאונה.